יום ראשון, 11 באוקטובר 2009

עכשיו אנחנו אחרי החגים.

יום ראשון נסענו לירושלים, לבקר את דוד מאיר ודודה חנה בסוכה. כמעט כל הילדים שלהם היו (יש להם 12 ילדים, לאמא יש עוד הרבה עבודה...) והם נורא שמחו לראות אותי. הבנות רבו על הזכות להחליף לי בגדים ולטייל איתי עגלה. קיבלתי מאמא של חנה נמר קטן, וכולם אכלו ארוחת גורמה שדוד בישל. גם סבא שלמה וסבתא יוספה היו, וגם דודה שרון. היה ממש כיף, אבל הגענו מאוחר הביתה. זו תמונה שלי עם דוד מאיר:



יום שלישי נסענו כולנו לנחלת בנימין ושינקין בתל אביב. אבא שם אותי במנשא, וחבש לי כובע, והלכנו ככה. אמא רצתה לקנות לי פיה, אבל לא מצאה את מה שרצתה, אז הם קנו וילון אמבטיה עם צפרדעים, לכבודי. אחר כך הם שמו אותי אצל דודה שרון והלכו לסרט. אני לא חושבת שזה בסדר להשאיר אותי וליהנות בלעדיי, אז לא הסכמתי ללכת לישון וצרחתי לשרון שעתיים על הידיים. אבל אבא ואמא מאוד נהנו מהסרט...
זו אני במנשא על אבא:




יום רביעי אמא ניקתה את הבית מהר מהר בלי להעיר את אבא, ואז נסענו למיתר, לדוד אורי. גם הפעם מאוד התלהבו לראות אותי. קיבלתי מתנה פיל סגול שמנגן, וכתבו לי ברכה:


ללירי התינוקת המקסימה,
מגיעה לביקור בפעם הראשונה לביתנו במיתר.
לך מגיע משהו צנוע שיזכיר לך שתמיד כיף לבקר בביתנו.
אוהבים אותך, משפחת שדה, אורי, שוש, ענת, טלי, יותם ותהילה.


זו טלי, בת דודה שלי. נכון היא נורא יפה?


יום חמישי אמא לקחה אותי לבקר את חברה שלה גיל שילדה. לבן שלה קוראים יהב והוא ממש חמוד. הגיעה לשם דודה של גיל, וכשהיא החזיקה אותי התגלגלתי מצחוק, מה שהוכיח לאמא שזה לא שאני לא צוחקת, זה שהיא ואבא פשוט לא מצחיקים...
ביום שישי נסעתי ליער קדימה, כי ליואב, הבן של בן דוד גיא, חגגו יומולדת. חיכתה לי שם הפתעה - דודה ביבי קנתה לכל הנינים דגלים של שמחת תורה, וצילמה את כולנו יחד.



נכון שבוע עמוס?

יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

אתם יודעים מה כיף לעשות כשאוכלים?

המון דברים. למשל, נורא כיף לדחוף את כל האצבעות לפה, כך שהן יוצאות מכוסות במרק. וגם נורא כיף להראות לאמא כמה אני גמישה ולדחוף לפה את הרגל. ונורא כיף לעזור לאמא להאכיל אותי, ולתפוס את הכפית.נורא כיף לראות פתאום את פליני ולסובב אחריו את הראש, לא משנה אם יש כפית בפה או לא. ונורא כיף לתת לכפית מכה ולעשות על אמא פצ'וי של אפרסק. בכלל, אוכל זה נורא כיף.
ככה זה נראה היום כשאמא האכילה אותי. בואו נאמר את זה ככה - כל הכיסוי של הטיולון עכשיו על החבל, כי אמא פירקה את כל העגלה וכיבסה הכל. וסוף סוף היא ואבא הבינו את הרמז, והם הולכים לקנות לי כסא אוכל.