מילים שאני אומרת (חלק ברור וחלק פחות, אבל אומרת):

אבא
מה זה (או בגרסה המורחבת - מה זה זה)
נעליים
הביתה
גרביים
אף
אפצ'י (כדי שסבתא תבין שהיא צריכה לשים לי את השפן בקטן בדיוידי, כולל התנועה עם הראש)
מים
לא
כן
סבתא (תתא)
מאיה (אחת הגננות שלי)
סיכה (כזו ששמים בשיער)
קוקו (כזה שעושים בשיער וכזה שמתחבאים מאחורי הוילון)
קקי (כזה שצריך לנקות)
קרקר

מילים שאני לא אומרת:
אמא

זוכרים את הפוסט מתאריך 4/1/2011?

1. זו המיטה של הגדולים שלי. יום רביעי יגיע לי גם ארון בגדים!

9. בספארי. בתמונה הראשונה אני וסבא שותים שייק. יותר נכון, אני שותה ולא נותנת לו גם. מזל שזה מצחיק אותו.


גם בספארי, אני אוכלת ארוחה בריאה ומזינה.

ותמונה אחרונה מהספארי, אני צופה באריות. או שלא.

11. זו אני אוכלת לבד במסעדת כרמים. אכלתי יוגורט וביצה עם בצל מטוגן וסלט מאבא וגבינה, הכל לבד.

עדכון קצר מטיפת חלב:

פעם אחרונה שהיינו בטיפת חלב רונית הייתה קצת מודאגת כי ירדתי אחוזון בגובה ומשקל. היא אמרה שזה בטח כי הייתי חולה (הייתה לי אדמדמת*) אז היא ביקשה שנבוא שוב, ושבינתיים אמא תתן לי לאכול אוכל שמן כמו אבוקדו וטחינה וגבינות עם מיליון אחוז.

אז אתמול היינו שוב אצל רונית. בכיתי כי באמת לא התחשק לי שהיא תתחיל להתעסק איתי, אבל היא לא ויתרה והכריחה אותי להישקל ולהימדד. אחרי שהיא שחררה אותי לסבתא יוספה שתעזור לי לצייר, היא אמרה לאמא בהתלהבות שממש חזרתי לעצמי. אני 10.8 קילו (וסבתא אומרת שהיא הרגישה כל אחד מהם כשהיא סחבה אותי במדרגות לטיפת חלב), וגבהתי. אני באחוזון 25 במשקל ואחוזון 30 בגובה. אמא אמרה שאני פיצית ורונית אמרה שזה בסדר גמור, שאני לא אהיה כמו הילדים שמתגלגלים אליה למשרד...

*היה לי חום כמה ימים ולא ידעו מה זה, ובסוף דודה שרון הייתה זו שגילתה שיש לי פריחה על כל הגוף. מזל שיש את דודה שרון, כי אמא ואבא אף פעם לא שמים לב לדברים האלה.

זה יהיה פוסט קצר וממצה על כל מה שהתחדש:

בואו נראה. עברו יותר מחודשיים מאז שאמא כתבה פה פעם אחרונה. מה התחדש מאז? המון, לדעת אמא.

1. עברתי למיטה של גדולים. מסתבר שעוד מעט יצטרכו את המיטה שלי למישהי אחרת...

2. זה אומר שאני הולכת להיות אחות גדולה. מצוין. באמת הייתה חסרה לי פרטנרית לתעלולים שלי.

3. למה הכוונה תעלולים? למשל, ששמים אותי במיטה של הגדולים, ואני יורדת ממנה בשקט בשקט, ומתגנבת לדלת של הממ"ד, ומציצה החוצה. אם אמא או אבא רואים אותי, אני רצה מהר מהר למיטה, ומתגלגלת מצחוק. ככה 5-6 פעמים עד שנמאס לי ואני הולכת לישון. אבל אני לא עושה את זה הרבה.

4. כשאני כבר הולכת לישון אני ישנה על השמיכה, ולא מוכנה שיכסו אותי בשום פנים ואופן, אז אמא מלבישה אותי כל לילה באוברול מפליז, כזה עם רגליים, ואומרת שאני נראית הכי מתוקה בעולם. חוכמה גדולה.

5. למדתי המון דברים חדשים: אני יודעת איך עושים כלב, ופרה, ודג, ואריה וגורילה. ואני יודעת איפה האף, העיניים, הידיים, הרגליים, הפה, הלשון, הראש והפופיק. ואני יודעת להביא דברים שמבקשים ממני (וגם דברים שלא מבקשים ממני אבל נראה לי שצריך). ואני יודעת להסתרק לבד. ואני לומדת להתלבש לבד ולעשות על הסיר. למרות שבינתיים אני רק יושבת שם וקוראת.

6. אתם יודעים מה כיף? קיצי. כשאמא שואלת אם אני רוצה קיצי אני מיד נשכבת עליה, והיא עושה לי נעים בגב. היא אומרת שאני לגמרי הבת שלה.

7. ואתם יודעים מה עוד כיף? להתחבק. אמא עומדת על הברכיים ואומרת לי "חיבוק חיבוק חיבוק חיבוק" ואני רצה רצה רצה עד שאני נופלת לה לידיים. ואז דודה שרון או אבא או סבא או סבתא עומדים בצד השני של הבית ואומרים לי "חיבוק חיבוק חיבוק חיבוק" ואני רצה אליהם. הם חושבים שאני לא שמה לב שהם מריצים אותי ברחבי הבית ככה כמה פעמים. נו, שיחשבו. לא אכפת לי לרוץ, כי נחמד לי להתחבק. אמא אומרת שזה מאז שהתחלתי את הגן.

8. מאז שהתחלתי את הגן אמא קנתה לי שולחן וכסאות כמו שיש בגן, ואני יושבת ומציירת ומדביקה. פעם אחת קשקשתי עם טוש על הרצפה ואמא הכריחה אותי לנקות את זה עם מגבון. מזל שזה ירד.

9. שבוע שעבר סבתא יוספה וסבא שלמה ודודה שרון לקחו אותי לספארי. הרעיון היה שאני אראה אריות (מיד הסבר), אבל נרדמתי לפני שהגענו אליהם. מה שכן, אכלתי כריך עם אבוקדו ושתיתי את כל השייק שסבא קנה לסבתא, ואחר כך מיץ תפוזים.

10. למה אריות? כי זו החיה הכי מגניבה שיש! הספר שאני הכי אוהבת כרגע הוא "האריה שאהב תות" (לספיילר לכם? זו טעות, הוא בכלל לא אוהב תות. מאוד מבלבל), ויש לי גם ספר שנקרא "אין אריות כאלה" עם אריות שעושים דברים מצחיקים. כשאני רוצה להציק לאמא אני מכריחה אותה להקריא לי את "הלו אבא", וכשאני רוצה להיות נחמדה אליה אנחנו קוראות את "פילים בכל הצבעים".

11. מבחינת אוכל אין חדש. אמא אומרת שאני שואב אבק. אני אוהבת לאכול הכל, בעיקר חמוץ ומלוח. היינו במסעדה והגישו שם אריסה ולימון, ואני ליקקתי את הקערה. אמא ואבא והמלצריות היו בשוק. בערב אני אוכלת מהסלט של אבא, שסבא שלמה חותך קטן קטן. בסלט יש עגבניות, מלפפונים, צנוניות, שום ובצל. אמא אומרת שהיא לא מבינה איך אני אוכלת את זה. אבל זה טעים, בעיקר עם טחינה או גבינה לבנה. ואני לא מוכנה שאף אחד יאכיל אותי. אני לבד!

נראה לי שזהו בינתיים. אמא תעשה סדר בתמונות ותצרף תמונות שיוכיחו שכל מה שכתוב פה אמת. למרות שנהיה קשה לצלם אותי - כל פעם שמישהו מכוון מצלמה, אני רצה לראות את התמונה שמופיעה מאחור. ולהזיז אותה במסך מגע. כי אני ילדה מעודכנת טכנולוגית!