יום חמישי, 7 באוקטובר 2010

אני כוכבת.

טוב, לא בקנה מידה הוליוודי אמנם, אבל בגן אני ממש להיט.

נכון כולם כל הזמן אמרו לאמא ואבא ולסבא וסבתא שאני כל כך יפה שאני צריכה להיות בפרסומות? אז אמא רשמה אותי לסוכנות, ולפני כמה זמן קראו לי לאודישן. (הייתי כבר באודישן לפני אבל לקחו אותי להיות סטנד ביי. אותי! סטנד ביי! צורה להם). אבל הפעם זה היה אודישן יותר שווה, לפרסומת בטלוויזיה, של הסופר פארם! (אמא אמרה שמזל, כי את ניו פארם היא פחות אוהבת). דודה שרון לקחה אותי לאודישן, והייתי נהדרת (למרות ששאלו אותה אם אני אי פעם בוכה). ואז התקשרו לומר לאמא שהתקבלתי. עשו לי מדידות כמו לדוגמנית, ויום לפני שהתחלתי את הגן היו הצילומים. אבא לקח אותי - היינו שם ארבע שעות, וצילמו אותי עומדת במיטה ומושיטה ידיים לאמא אחרת. הייתי אמורה גם לבכות, אבל מה היה לי לבכות? בסוף הם התפשרו על פרצוף עצוב.
היה שם מאלף ילדים שכל התפקיד שלו היה לפנק אותי ולדאוג לי, ובנו לכבודי חדר שלם עם ריהוט ובובות והכל. אבל אתם רוצים לשמוע משהו מצחיק? הלבישו אותי בכחול ודיברו עליי כאילו אני בן! כאילו שיש בנים יפים כמוני. ואגב, גם לי היה סטנד ביי, וכשאמא ראתה את התמונה שלו יצאה לה מן נחירת צחוק מאוד לא מנומסת. ובכל מקרה שלחו אותו הביתה באמצע היום כי שיתפתי פעולה בצורה נהדרת.
אז היה לי ממש כיף. אכלתי צהרים עם הנציגות של הלקוח (אלה הבנות של הסופר פארם שבאו לוודא שלא עשיתי פדיחות), והקסמתי את כולם וכולם שפכו על אבא מחמאות על כמה שאני נהדרת. אפילו מאלף הילדים, שראה ילד או שניים בקריירה שלו, אמר שאני משהו מיוחד. אבא היה מבסוט לאללה...

זו הפרסומת:



וזה סרטון מאחורי הקלעים מגניב שאבא ערך:



יום שני, 20 בספטמבר 2010

אני הולכת לפטר את אמא מתפקיד מקלידת הבלוג ולמצוא מישהו רציני.

לא ייתכן שיקרו כל כך הרבה דברים והיא לא תספר לכם על שום דבר!
נתחיל בביקור שלנו בקיבוץ גן שמואל, ותזכירו לה שהיא חייבת לכם גם את זה שהם עזבו אותי ונסעו לאילת, מאת זה שהצטלמתי לפרסומת, את זה שהתחלתי גן...
לקראת סוף החופש הגדול אמא ואבא לקחו אותי לביקור אצל גלי וארנון והבן שלהם, הדר, בקיבוץ גן שמואל. היה כיף! ארנון הרכיב אותי על אופניים כמו ילדה גדולה, והיינו בבריכה, ואכלנו ארוחת צהרים בחדר האוכל של הקיבוץ. והתברר לנו שגלי בהיריון ויש לה תאומים! וזה מצחיק, כי הם בדיוק עברו לדירה שמתאימה לזוג עם שני ילדים, ועוד מעט הם יהיו זוג עם שלושה... בבריכה היה קר, אבל זה לא הפריע לנו. אמא ואבא שמו אותי בסירה המגניבה שלי, ולפני שיצאנו אבא השליך אותי באוויר כמה פעמים, ואמא אפילו הספיקה לצלם!

מה שכן, היה מאוד מעייף. חרפתי כל הדרך הביתה...


יום ראשון, 4 ביולי 2010

מרים נסעה לשבוע הים המלח, אז היום אני עם אמא, אחר כך עם סבתא יוספה ובסוף עם אבא.
כראוי ליום חופש, התחלנו אותו באיקאה. לא מצאנו חבר לשפנגורו, אבל אמא קנתה לי עגלה לשים בה כל מיני דברים, וליידי גדול שמכסה את כולי. אחר כך נלך לאכול צלעות בברוהאוס, ובסוף נקפוץ לפוקס לחפש לי ג'ינס קצרים. אגב, סיפרתי לכם שאכלתי שרימפס וקלמארי? היה טעים!
בינתיים, הנה תמונה שלי משבוע שעבר בים. אני לא מאמינה שפעם פחדתי להתלכלך מהחול...

יום שני, 21 ביוני 2010

טוב, קרו מיליון דברים,

אבל אמא מזניחה את התפקיד שלה ולא מעדכנת אתכם.


למשל, לסבא שלמה היה יום הולדת 60! זה המון! הוא קיבל 6 מתנות, אחת לכל עשור, אבל אני הבאתי לו משהו מיוחד רק ממני!

ואני כבר הולכת חופשי, ואפילו קנו לי סנדלים. אני אגיד לאמא שתסריט אותי צועדת ותפרסם.

שבוע שעבר הייתי חולה ומסכנה. לא אכלתי בכלל (אני! לא אכלתי!) יצאו לי נקודות על הרגליים והידיים ובפה, והיה לי חום. לקראת סוף השבוע מצבי השתפר, וביום שישי הלכנו לחגוג לסבא יומולדת לכל החברים שלו במסעדה גרוזינית. אכלתי סלט (אני אוכלת סלט רק אם דודה שרון מאכילה אותי), ולחם גרוזיני, והקשבתי לקונצרט של נבל פארגוואי.

אה, ושבוע לפני הייתי עם אמא ואבא אצל הצלמת עינב רימון, והיא עשתה לי בוק כמו שעושים לדוגמניות. וזה מה שיצא:

יום שני, 17 במאי 2010

רק שתדעו לכם,

שאתמול הלכתי 5 צעדים רצופים!

יום שני, 10 במאי 2010

יומולדת!

בשבת שעברה עשו לי מסיבת יומולדת. אמא ואבא הזמינו את כולם לפארק ליד הבית שלנו, עם מתקנים וגן חיות, ועשו לכולם ארוחת בוקר. כ-ו-ל-ם היו: יואב ומעיין וומאיה ארנון ושי ולהב ודניאל ויונתן ומיכל וכל מיני מבוגרים. קיבלתי מלאן מתנות, וסבא שלמה וסבתא יוספה הכינו לי עוגה בצורת דובי: לכבוד האירוע אמא הלבישה לי שמלה קיצית וחגיגית, ונעלה לי סנדלים. אז מה אם אני עוד לא הולכת? זה אומר שצריך להסתובב מוזנחת?

סבתא יוספה גם קנתה לי זר לראש, אבל אין תמונות שלו, כי לא הסכמתי לשים אותו על הראש אפילו לרגע. היה ממש כיף, אבל מאוד מעייף. כשחזרנו הביתה בצהרים, אני נרדמתי לשעתיים, ואמא ואבא התרסקו על הספה בסלון...

יום חמישי, 29 באפריל 2010

קרו המון דברים מאז שכתבתי פעם אחרונה.

למשל, אמא ודודה שרון היו בלונדון והביאו לי המון מתנות. ולמשל, סבא שלמה וסבתא יוספה נסעו גם ללונדון לקנות לי מתנות, ולא הצליחו לחזור! נשארתי בבית עם אבא ועשינו חיים משוגעים, חוץ מפעם אחת שזחלתי מהר מהר על המיטה שלהם, ולפני שהוא הספיק לתפוס אותי נגחתי עם המצח בשידה של אמא ופתחתי את המצח. אבא לקח אותי מהר מהר למיון של אסף הרופא, והדביקו לי את המצח חזרה, ממש כמו לבובת חרסינה... בהתחלה היה לי פלסטר ענקי ואמא אמרה שאני נראית כמו אריק שרון, אבל עכשיו נשארה רק צלקת קטנה שהולכת ונעלמת. אבא אמר שלא רק שהייתי גיבורה, כשהוא הגיע איתי למיון וחצי מהפנים שלי היו מכוסות בדם, עדיין שתי אחיות אמרו לו שאני יפהפייה, ואחות אחת שאלה מה אני מדגמנת...
יום שבת עושים לי סוף סוף מסיבת יומולדת. אני אגיד לאמא שתכתוב ותספר לכולם איך היה.

יום שני, 5 באפריל 2010

בגלל שאני כבר ילדה גדולה,

אמא ואבא הוסיפו עוד חלק לטקס הלילה שלי - צחצוח שיניים!


יום ראשון, 4 באפריל 2010

אני בת שנה!

כשרק נולדתי...



בת חצי שנה...
ועכשיו...

יום חמישי, 1 באפריל 2010

עכשיו חול המועד פסח, ואמא בחופש.

אז היא לקחה אותי ליום כיף ברמת גן אצל סבא וסבתא ודודה שרון.

התחלנו עם ארוחת בוקר: ביצה מקושקשת ופרוסת לחם עם לבנה. ככה נראה כשסיימתי לאכול:




מה לעשות שהיה לי ממש טעים?

אחר כך יצאנו לחרוש את רחוב ביאליק, ואמא וסבתא קנו לי מלא הפתעות: שני כדורים, וצלחות שיהיה לי עם מה לאכול (עם פיות!), וכוסות שיהיה לי עם מה לשחק אצל סבתא פלוריקה, ולגו, כי אני כבר גדולה. כל הדרך הייתי ערה ועשיתי עיניים לכל מי שעבר ליד העגלה, ואכלתי לעצמי את הרגל וצווחתי על כל המוכרות בכל החנויות. לקראת הסוף כבר נהייתי עייפה אז תפסתי חרופ בדרך הביתה.


כשהגענו הביתה אכלנו צהרים: שתי קציצות ופירה שסבא שלמה הכין לי. אמנם זרקתי חלק על הרצפה, אבל לא כי לא היה טעים, זה פשוט נחמד לראות את אמא מתכופפת שוב ושוב ושוב ושוב. אכלתי בכזה בלגן (סבתא קוראת לזה פצ'קריי), שבמקום לנסות לנקות אותי, אמא פשוט הפשיטה אותי והניחה אותי בכיור במרפסת שירות:



היה כיף!

יום שלישי, 30 במרץ 2010

פסח שמח!

אתמול היה ליל הסדר. זה ליל הסדר הראשון שאני משתתפת בו, כי שנה שעברה הייתי בת כמה ימים, ואמא ואבא קיבלו פטור. השנה היינו אצל דודה ביבי, אחרי המון זמן שלא היה אצלה סדר כי לא הייתה לה מעלית. אבל סוף סוף כולנו יכולנו לבוא ולחגוג, כולל סבתא קוקה וסבתא פלוריקה. כו-לם היו, אז ניצלנו את ההזדמנות והצטלמנו יחד, כל הנכדים והנינים של קוקה*:

באופן כללי הייתי להיט. אכלתי כמו נמר, רקדתי כשכולם שרו אחד מי יודע (וזה שיר ארוך!), מחאתי כפיים במקומות הנכונים, ברברתי וצווחתי וחייכתי לכל עבר. אמא ואבא היו מבסוטים ממני עד השמיים. וקיבלתי מתנות: קערה של פו הדב לאוכל, כזו שאני לא יכולה לשבור, וספר של פו הדב על רגשות. ודודה ביבי הכינה לי במיוחד גביע ליין עם פיל, והגדה לילדים עם הקדשה.

והיום בבוקר אמא נתנה לאבא לישון ונסענו לסבא וסבתא. היה כיף, בעיקר כשהשתוללתי עם דודה שרון על המיטה הגדולה!


*זה לא מה שלבשתי לסדר, אבל לאמא אין עכשיו תמונה של השמלה המהממת שלי, עם הגרביונים, אז היא תוסיף אותה יותר מאוחר.

יום שני, 15 במרץ 2010

אמא כל הזמן אומרת שאני גאון.

היום, למשל, שתיתי לבד מהבקבוק. אתם מבינים, סבתא יוספה קנתה לי בקבוק שאני אמורה להחזיק לבד, אבל לא אהבתי אותו, ואמא ואבא התעקשו, אז לא שתיתי ושיעזבו אותי בשקט. ואז לאבא היה רעיון לשים את הידית על הבקבוקים שאני אוהבת, וזה עבד, ועכשיו אני שותה המון (וזה חשוב כי יש חמסין ושרב ואני כל היום עם קצר ואמא מבסוטית).

אז היום אמא הניחה את הבקבוק לידי על הרצפה. בהתחלה ניסיתי רק להוריד אליו את הראש ושהמים יעלו לבד, אבל כשזה לא עבד, הרמתי אותו עם הידית, ושתיתי, ואמא שעה צעקה עלי שאני גאון!

ואני יודעת גם לתת נשיקה. אמא מחזיקה מולי את הבובה של השפנגורו*, ואומרת לי לתת לו נשיקה, ואני פותחת את הפה ומכניסה את כל האף שלו פנימה. אני עושה את זה גם לכל הבובות באמבטיה, כשהן הולכות לישון בסוף היום.

אה, ונראה לי שעומדת לצאת לי עוד שן, למעלה. נחכה עוד יום יומיים ונראה.

*זו בובה מאיקאה שאמא ואבא התווכחו אם היא שפן או קנגורו, ובסוף החליטו שהיא שניהם.

יום ראשון, 7 במרץ 2010

היו המון דברים מעניינים בזמן האחרון.

קודם כל, היה פורים. דודה שרון קנתה לי תחפושת של צפרדע, כמובן, ומיכל שלחה לה אותה מבוסטון. אז הייתה צפרדע, וכולם השתגעו ממני!
בבריכה שוב צילמו אותנו מתחת למים, הפעם עוברים דרך חישוק. הבטיחו לנו שפעם הבאה החישוק יבער!

וביום שבת אבא ואני עשינו יום כיף. השארנו את אמא בבית, ונסענו לראות כלניות. נכון אני ילדת טבע?









יום שבת, 27 בפברואר 2010

יום ראשון, 31 בינואר 2010

סיכום סוף שבוע.

בבוקר אמא ואבא לקחו אותי לסידורים (כל הסידורים, אגב, היו לכבודי). בסוף ישבנו לאכול ארוחת בוקר בבית קפה, ואמא הכינה לי דיסה. אחרי שסיימתי אותה גנבתי לאבא חסה מהצלחת שלו, ואכלתי גם לחם, ביצה מקושקשת, ונבטים. אמא אומרת שאני שואב אבק... והמלצרית אמרה שעוד כמה שנים, בר רפאלי תצטרך להתחיל לדאוג...
בבריכה עשו לנו שיעור מיוחד לטו בשבט. קודם כל היה מאוד נחמד כי זה כמעט היה שיעור פרטי - התחלנו רק יונתן ואני.
אז השקו אותנו...
וחילקו לנו פרחים...

וביום שישי בערב ביקרנו את סבתא דבורה וסבא עוזי, ואתם יודעים מה יש להם בבית? מדרגות! לקח לי זמן להבין איך עולים את הראשונה, אבל השניה כבר הייתה קלי קלות!


יום רביעי, 20 בינואר 2010

יצאה לי שן!

עוד לא רואים אותה, אבל היא שם. אמא נקשה עליה עם הכפית של הברזל, ושמעה "גלינג!". אז זהו, גם לי יש שיניים. כשהיא תהיה ממש בחוץ אמא תצלם.
בינתיים הנה תמונה שלי באמבטיה של הגדולים. לאמא ואבא נמאס שני ל הזמן מנסה לקפוץ מהאמבטיה הגבוהה, אז הם שמו אותה באמבטיה שלהם, וסבתא יוספה וסבא שלמה קנו לי מיליון צעצועים שיעסיקו אותי. ככה זה נראה...

יום שלישי, 12 בינואר 2010

אתמול שוב היינו בטיפת חלב.

לשם שינוי לא דקרו אותי ולא הציקו לי בכלל. שוב היינו אצל לאה, כי האחות רונית ילדה לפני שבועיים, ועכשיו היא בחופשת לידה. לאה אמרה שהיא זוכרת אותי מהפעם הקודמת, ומי יכול לשכוח כאלה עיניים יפות. היא אמרה לאמא להפשיט אותי, וכשהיא חזרה לחדר, היא מצאה אותי מתרוצצת על המשטח שלהם. נכון התכלת ממש מוציא לי את הכחול של העיניים?
ואז התחיל החלק שגרם לאמא לחייך. היא לא הפסיקה לשפוך עלי מחמאות. אני שוקלת 7.740 קילו, ואני באורך 69.5 ס"מ. על הגרף רואים שעליתי מעט במשקל, אבל נתתי ממש זינוק בגובה. מה שאומר שאני גבוהה ורזה! אחר כך היא אמרה לאמא להלביש אותי ולתת לי להראות לה מה אני יודעת לעשות. ואיזו תצוגת תכלית אני סיפקתי... זחלתי, עמדתי על העגלה, הושטתי ידיים למה שהיא הגישה לי, בקיצור, הייתי כוכב.

אחר כך היא שאלה את אמא מה אני אוכלת. אמא פירטה לה בדיוק, והיא אמרה שזה מצוין. היא בעיקר התרשמה מזה שאמא מפרקת לי קלמנטינה ולא סתם סוחטת לי מיץ. אמא לא גילתה לה איזה ריצי פריצי אני עושה מזה. בסוף הביקור היא אמרה לאמא שהיא ואבא ממש בדרך הנכונה, ושאני נהדרת. ואז היא אמרה משהו על ספירת דם, אבל לא נראה לי שהיא רצינית...





יום שישי, 8 בינואר 2010

אז ככה,

כל יום חמישי דודה שרון באה לקחת אותי ממרים, ויש לנו זמן איכות יחד. קודם אנחנו ישנות צהרים, ואז אנחנו מתגלגלות על השטיח עד שדודה שרון מפורקת לחלוטין. דווקא השבוע היה שינוי בתוכניות ולא ממש התחשק לי לישון. אז שרון ואמא לקחו אותי לגינה ליד הבית, להתנדנד.

אחר כך הלכנו להתגלש, אבל אז הייתה בעיה, כי שניה אחרי שדודה שרון קלטה אותי לידיים שלה, הגיע ילד מסמורקק וכמעט התגלש לי על הראש. דודה שרון הייתה כל כך מזועזעת עד שהיא שמה אותי מהר מהר בעגלה ולקחה אותי הביתה, תוך שהיא ממלמלת "ילדים מסמורקקים ליד האחיינית שלי, באמת!". היא לא נראתה מרוצה כל כך...


ומזמן לא כתבתי מה קורה בבריכה. היה לנו שיעור מיוחד לחנוכה, עם נרות ושירים. עשו חושך בכל הבריכה, והייתה מנורה מיוחדת שצבעה את המים בצבעים מגניבים. והיום בשיעור עשיתי מתח, גם עם הידיים וגם עם הפה!


הילד לידי זה יונתן. נכון הוא נהיה ממש ג'ינג'י? אמא שלו אומרת שהוא כל הזמן נראה לה בלונדיני, אבל אז היא רואה אותי, ומבינה שהוא בעצם ג'ינג'י...

ועוד שתי תמונות חשובות מהאמבטיה:

לפני כמה זמן לאבא לא היה איפה להניח אותי בזמן שהוא מכין משהו באמבטיה, אז הוא שם אותי כאן:


ולפעמים כשאני מתקלחת, פליני בא לבקר אותי: