היום, למשל, שתיתי לבד מהבקבוק. אתם מבינים, סבתא יוספה קנתה לי בקבוק שאני אמורה להחזיק לבד, אבל לא אהבתי אותו, ואמא ואבא התעקשו, אז לא שתיתי ושיעזבו אותי בשקט. ואז לאבא היה רעיון לשים את הידית על הבקבוקים שאני אוהבת, וזה עבד, ועכשיו אני שותה המון (וזה חשוב כי יש חמסין ושרב ואני כל היום עם קצר ואמא מבסוטית).
אז היום אמא הניחה את הבקבוק לידי על הרצפה. בהתחלה ניסיתי רק להוריד אליו את הראש ושהמים יעלו לבד, אבל כשזה לא עבד, הרמתי אותו עם הידית, ושתיתי, ואמא שעה צעקה עלי שאני גאון!
ואני יודעת גם לתת נשיקה. אמא מחזיקה מולי את הבובה של השפנגורו*, ואומרת לי לתת לו נשיקה, ואני פותחת את הפה ומכניסה את כל האף שלו פנימה. אני עושה את זה גם לכל הבובות באמבטיה, כשהן הולכות לישון בסוף היום.
אה, ונראה לי שעומדת לצאת לי עוד שן, למעלה. נחכה עוד יום יומיים ונראה.
*זו בובה מאיקאה שאמא ואבא התווכחו אם היא שפן או קנגורו, ובסוף החליטו שהיא שניהם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה