יום כיפור ועוד עדכונים.

מבחינה קולינארית חלו אצלי שינויים רבים. אמא כמעט ולא מניקה אותי (היא אומרת שנגמר לה החלב, אז אני רק מנשנשת לפעמים), ובמקום היא נותנת לי תחליף. בהתחלה היא פחדה לתת לי אותו, כי אולי אני אהיה אלרגית או סתם לא אוהב אותו. ואז היא גילתה שלא משנה מה נותנים לי לאכול, העיקר שזה בזמן. ממש כמוה, בעצם... אז היא הלכה לענת, וענת נתנה לה דוגמה של כל אחד מהתחליפים, והיא נתנה לי לטעום הכל, ואז דודה שרון הייתה באילת וקנתה לה מלא קופסאות של כל מיני דברים. אבל השינוי היותר חשוב הוא שהתחילו לתת לי אוכל אמיתי. אתמול אמא למדה מסבא שלמה איך מכינים מרק עוף, ואז היא טחנה לי את הכל יחד, ונתנה לי בכפית. היה טעים! לקינוח קיבלתי נקטרינה. ואמא אומרת שאני גאון, כי אני כל הזמן מנסה לקחת את הכפית ולאכול לבד. היא לא מבינה שאני עושה את זה כי היא מאכילה אותי לאט מדי. והיום אכלתי בננה שלמה ומאה גרם של המרק הטעים, ואצל סבא וסבתא נשנשתי פיתה עם טחינה ירוקה. כמעט זינקתי מהידיים של סבתא כשהיא האכילה אותי. אני לא מבינה למה הם מתעקשים שאני אבלע קודם את מה שיש לי בפה ורק אחר כך נותנים לי עוד. מעצבנים.

ככה זה נראה כשהאכילו אותי פעם ראשונה מרק. סבתא החזיקה אותי, ואמא האכילה אותי, עד שגנבתי את הכפית.

והיום יום כיפור. לדעתי אמא ואבא מנסים לבלבל אותי. קודם היינו אצל סבא וסבתא ועשינו כפרות (אמא אומרת ששנה שעברה אבא עשה את זה מעל הבטן של אמא), ואבא סובב את הכסף מעל הראש שלי והקריא את השורות שצריך. אבל אחר כך נסענו לטיב טעם כי אמא אמרה שהם צריכים להצטייד...