אז ככה:

ביום רביעי האחרון אמא ואני שוב היינו פליטות כי הייתה לנו עוזרת, אז כמו כל יום רביעי אמא ארזה אותי ויצאנו לחפש תעסוקה. הפעם הלכנו לבקר את ענת, חברה של אמא. ענת כבר מיליון שנה בהיריון, אבל התינוק שלה לא רוצה לצאת. ניסיתי לבעוט לה בבטן כדי לשכנע אותו להתפנות, וענת אמרה שהבעיטות שלי הן כלום לעומת הבעיטות שלו מבפנים. [עדכון נכון ליום ששי בערב - אין חדש. דנה]. אחר כך נסענו לסבא וסבתא, וגם דודה שרון הייתה שם. כשסבתא יוספה הגיעה הביתה היא מצאה אותי ערומה, עטופה במגבת, על הספה. היא הרימה אותי ושיחקה איתי, אז אני כמובן מיד עשיתי עליה פיפי. מזל שהיא אוהבת אותי, כי לא רק שהיא לא כעסה, היא אמרה שאני מותק. אז כשהיא השכיבה אותי על המיטה שלה, עשיתי פיפי גם על המיטה. מה לעשות, שילמדו וישימו לי חיתול...

זו תמונה שלי מנסה לשכנע את התינוק של ענת לצאת כבר החוצה:

ולפני כמה ימים דודה שרון באה לבקר אותי, ושתינו היינו מאוד עייפות אז נרדמנו יחד על הרצפה. אתם רואים שאני לא ממציאה? באמת נוח שם!

בעדכון הבא אני אספר לכם על המסיבה שעשו לכבודי היום בקפה מצדה. הייתי להיט!