יום שני, 20 ביולי 2009

מזמן לא כתבתי, אבל אמא אשמה.

היא הייתה בטראומה מיום שישי ורק עכשיו הצלחתי לשכנע אותה לספר לכם מה קרה.

לקחו אותי לבריכה, לשחות עם עוד תינוקות.

בהתחלה דווקא היה לי נחמד, אבא עשה לי סופר-בייבי והיה מצחיק.



אבל אחר כך הבנתי שאני במקום זר וחדש ושיש שם ריח מוזר (אמא אמרה שזה כלור) ושיש שם עוד המון אנשים, אז נהייתי מאוד רצינית:


במים, בשלוש דקות הראשונות, היה בסדר. הייתי מאוד רצינית ובכלל לא השתוללתי כמו באמבטיה, אבל אמא חשבה שממש אוטוטו זה יקרה. ואז המדריכה לקחה אותי כדי להדגים איתי משהו:

ואז זה מה שקרה:



וזה נמשך ככה עד סוף השיעור. אמא הייתה הרוסה. בסוף עטפו אותי בחלוק מגבת מגניב שדודה שרון קנתה לי ולקחו אותי הביתה.



אמא אמרה שננסה שוב השבוע. נראה מה יקרה...



4 תגובות:

  1. כמעט כולם בוכים בשיעורים הראשונים בבריכה, אבל אח"כ זה הופך להיות כיף גדול.

    התמונה האחרונה היא מתוך השיר ידוע "שעון מגדל גבוה..."?

    השבמחק
  2. בשיעורי הבריכה של האחיינים שלי הלהיט הגדול הלך ככה:
    שעון מגדל גבוה עושה תק - תק - תק (מרימים ומחזירים את התינוק למים בקצב מטוטלת איטי)
    ושעון קיר עושה טיק-טיק-טיק-טיק (מזיזים את התינוק במים מצד לצד בקצב של תיקתוק רגיל, בערך)
    ושעון יד קטן עושה טולולולולו (מרימים את התינוק, מניחים אותו על ראש ההורה ומסתובבים במהירות)

    לא משנה כמה בכי היה אצלנו לפני, זה תמיד תמיד תמיד הצליח להצחיק אותם.

    השבמחק